מודל חוסן אקולוגי
פיתחה רקפת בן דורי גלבוע © נא לשמור על זכויות יוצרים
רקע
מהו חוסן? חוסן מתייחס ליכולתו של האדם להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר, ולהסתגל לנסיבות החיים החדשות אשר נגרמו עקב מצבים אלו, בכוחות עצמו ובסיוע אחרים. חוסן נפשי אינו תכונה מולדת אלא יכולת נרכשת המתפתחת לאורך השנים ומושפעת מגורמים כמו מזג האדם, האווירה המשפחתית בה גדל ורשת התמיכה הקיימת סביבו. חוסן הוא מצב דינאמי שמאפשר לאדם לתפקד באופן מסתגל, על-ידי שימוש בגורמים מגנים שונים למיתון ההשפעה של גורמי הסיכון (Rutter, 1999; Lahad &Leykin,2013 ;רביב וכצנלסון, 2005).
מה מאפיין אנשים וילדים בעלי חוסן? אנשים בעלי חוסן נפשי מאופיינים בתחושת שליטה על אירועים בחייהם, תחושת מעורבות ומטרה בחיי היומיום וגמישות ביכולת להסתגל לשינויים בלתי צפויים, וכן תחושה של יעילות עצמית- אמונה שהם מסוגלים לבצע פעולות שיקדמו אותם לעבר מטרות שהציבו לעצמם (רביב וכצנלסון, 2005). ילדים בעלי חוסן שנמצאים במצבי סיכון, מפתחים אסטרטגיות להתמודדות עם מצבי לחץ או סיכון מתמשכים ועם אי ודאות, מתאוששים ממצבי טראומה וממשיכים להתפתח באופן מיטבי (Masten, 2001).
לכל ילד יש חוזקות, שיכולות להפוך לגורמי מגן אל מול גורמי הסיכון בחייו, ולסייע לו לפתח חוסן הנפשי שלו.
מדוע כל כך קשה להתמקד בחוסן של הילד?
לאנשים רבים ישנה נטייה טבעית ואנושית להתמקד במצוקות וקשיים. נטייה טבעית זו גורמת למבוגרים המשמעותיים לילד, להתמקד במצוקות ובקשיים שלו כדי לסייע לו להתגבר עליהן. נטייה אנושית נוספת היא קושי להתמודד עם מורכבות וסתירות הקיימות בחיים, ומתן תשומת לב לאירועים שתומכים בתפיסה המרכזית את הילד. כך, במצבים בהם ילד חווה תחושות רבות של חוסר יכולת, קשיים וכישלונות, נטיות אלו יכולות להפוך ל"אמת" יחידה לגבי הילד - והאנשים המשמעותיים ילד עלולים לשים לב רק לאירועים הממשיכים לתייג את הילד כ"מופרע", "אלים" "ביישן" וכו', ולהסתיר מעיניהם הצלחות, ידע ופתרונות שהצליח הילד להשיג, וכן את ההקשר הרחב של חיי הילד ויחסי הכוח שהוא מצוי בהם. כך נוצר, מה שהגישה הנרטיבית קוראת, "תיאור דק" של הילד (דקטר, 2007).
על מנת להרחיב את התפיסה של ילד ולראות אותו מעבר לקשיים ולבעיות שהוא חווה, יש להתבונן במקביל גם על הכוחות והחוזקות שלו דרך בחינת ההקשרים השונים של חיי הילד, והכלת את המורכבות והסתירות שקיימים בחייו.
כך גם בהתערבות עם משפחות עלולה להיות הטיה דומה: קשיים משפחתיים יכולים להסיח את הדעת מהערכת החוזקות של המשפחה. התמקדות בהשפעות ובאיום של גורמי סיכון משמעותיים בלבד עלולה להוביל את ההורים ואת אנשי המקצוע להערכת חסר של החוזקות והחוסן הנפשי של המשפחה. במקביל, התמקדות צרה בחוזקות ובמשאבים אמיתיים ופוטנציאליים, עלולה להוביל אותם להעריך בחסר את השפעותיהם של גורמי סיכון מתמשכים כמו אלימות במשפחה, בעיות נפשיות חריפות ושימוש מתמשך בסמים (Davis & Day,2010).
מודל חוסן אקולוגי
בני אדם מתפתחים בדרכים מורכבות, המושפעות מהגורמים השונים הסובבים אותם ומנסיבות חייהם. הגישה האקולוגית (Bronfrenbrenner, 1979) מראה כיצד ניתן לתאר את הגורמים הללו כסדרה של מעגלי השפעה על ההתפתחות, שבמרכזם נמצא הילד. התבוננות זו מאפשרת הסתכלות מקיפה על הנסיבות הייחודיות של חיי הילד, ומיפוי המרחבים בחייו בהם ניתן וכדאי להשפיע כדי לקדם את החוסן שלו. (Davis & Day,2010).
השפעה של גורמי סיכון וחוסן על התערבות עם ילדים ומשפחות (Davis & Day,2010):
כל אחד ממעגלי ההשפעה על התפתחות של הילד יכול להיות גורם מגן או מאפיין סיכון.
ההשפעה הגדולה ביותר על התפתחות הילד נובעת על פי רוב מגורמים המוטבעים בילד ומגורמים הקרובים אליו. גורמי סיכון וחוסן נפשי הקשורים למשפחה יכולים להשפיע על יכולת של ההורים להתמקד בצרכים המיידיים של ילדם, לאור הקשיים בנסיבות החיים שלהם. המאפיינים האישיים של הילד ומשפחתו משופעים גם מהתמיכה המעשית, הרגשית והחברתית שזמינה להם ומנסיבות החיים בקהילתם. הגורמים הרחוקים מהילד - ההקשר החברתי, התרבותי והכלכלי הרחב – הם גורמים שעל פי רוב לאנשי המקצוע השפעה מועטה.
ניתן לחלק גורמי סיכון וחוסן לגורמים קבועים ודינמיים, באופן שיעזור לבחור במה כדאי להתמקד:
גורמים קבועים: גורמים שיש להם השפעה מתמדת ומתמשכת- למשל, מזג נוח ואינטליגנציה גבוהה של הילד או לחילופין תנאי דיור לקויים בשכונת מגורים מרובת פשיעה ומעוטת שירותים.
גורמים דינמיים: גורמים שיכולים להשתנות – למשל מערכות היחסים במשפחה, איכות הלמידה במערכת החינוכית בה לומד הילד, מבוגרים משמעותיים בחייו.
עדיף להתמקד בגורמי חוסן קבועים ולנסות לייצב גורמים חוסן דינמיים, כך שיהפכו ליציבים ואמינים.
התערבות סביב מאפיינים שכבר מקדמים חוסן יקנו לילד תועלת גדולה, ולכן יש צורך ברעיונות יצירתיים כיצד ניתן לחזק עוד את גורמי החוסן הקבועים והדינמיים.
עדיף להתמקד בגורמי סיכון דינמיים ולנסות לצמצמם, וכן להבין את ההשפעה של גורמי סיכון קבועים על יכולת ההתמודדות של המשפחה, ולפתח דרכים להתמודד עם ההשפעות המתמשכות שלהם.
הערכת גורמי חוסן
לילדים יש חוזקות שונות וגורמי חוסן הקשורים בהם ובסביבתם הקרובה והרחוקה.
להערכת גורמי החוסן המוצגים בתרשים הבא נבנו סולמות הערכה (המבוססים על The resilience doughnut, בשילוב עם שאלון הכוחות בתמ"י ומודל השותפות המשפחתית- FPM - ראה ביבליוגרפיה).
המטרה של סולמות ההערכה היא לזהות את הגורמים או התחומים בהם הילד חזק במיוחד.
תשומת לב לחוזקות שלו יכולה להעצים אותן עוד, וגם לסייע לו להתמודד עם תחומים בהם הוא מתקשה
אם משהו עובד, עשה אותו שוב - אם משהו לא עובד, עשה משהו אחר!
ביבליוגרפיה
בן רבי, ד. ואזן סיקרון, ל. (2016). מסקנות הוועדה לבחינת החסמים הניצבים בפני ילדים וצעירים ממשפחות עניות וילדים ונוער בסיכון, בבואם לטפח את הונם האנושי. מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל.
דיי ק. מגן א. האריס ל. (2019). כלים שלובים – המודל לשיתוף המשפחה – מדריך לפרקטיקה רפלקטיבית. עמותת גושן – בריאות ורווחת הילד בקהילה.
דקטר, פ. (2007). תיאורים דקים ותיאורים עבים על פי הגישה הנרטיבית. מתוך הרצאה במרכז "גיל" מרכז לגיבוש ידע ולמידה בית מיה חיפה
רביב ע. כצנלסון ע. (2005). משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו. הוצאת עמיחי.
https://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99/
Bronfenbrenner, U. (1989). Ecological systems theory. In R. Vasta (Ed.), Annals of child development. (pp. 187–248). Greenwich, CT: JAI Press
Bronfenbrenner, U. (1979). Contexts of child rearing: Problems and prospects. American Psychologist, 34(10), 844–850.
Bronfenbrenner, U., & Morris, P. A. (2006). The Bioecological Model of Human Development. In R. M. Lerner & W. Damon (Eds.), Handbook of child psychology: Theoretical models of human development (p. 793–828). John Wiley & Sons Inc.
Davis, H. & Day, C. (2010). Working in Partnership: The Family Partnership Model. London: Pearson
Grotberg E.H. (1995). A Guide to Promoting Resilience in Children: Strengthening the Human Spirit. The International Resilience Project. Early Childhood Development: Practice and Reflections series Bernard Van Leer Foundation.
Lahad, M. & Leykin, D. (2013). Introduction – the integrative model of resiliency – the 'BASIC Ph' model, or what do we know about survival. In M. Lahad, M. Shacham & O. Ayalon (Eds.): The "BASIC Ph" Model of Coping and Resiliency – Theory, Research and Cross-Cultural Application (pp. 9-30). London & Philadelphia: Jessica Kingsley Publishers.
Masten, A. (2001). Ordinary magic: Resilience processes in development. American Psychologist, 56, 227–238.
Rutter, M. (1999). Resilience concepts and findings: implications for family therapy. Journal of Family Therapy, 21(2), 119-145.
Worsley L. (2006). The Resilience Doughnut. Wild & Woolley: Australia